<h1>ארחות חיים הלכ' תשעה באב סימנים א'—ד'</h1>
<h2>דף מג.</h2>
משנכנס אב ממעטין בשמחה כלומ' שאין בונין בנין שמחה כגון בית חתנות לבנו. ירושלמי הדא דתימא בנין של שמחה אבל אם היה כותלו גוהה סותרו ומגביהו. ואין נוטעין נטיעה של שמחה כגון אבורנקי של מלכים פי' אילן שנוטעין אותו בגן לצרכו ביום שנולד. ואין עושים סעודת אירוסין אבל לארס מותר ואפי' ביום ט' באב שמא יקדמנו אחר ברחמים הר' אהרן הלוי ז"ל כתב דאפי' בט' באב עוסקין באירוסין ובנישואין. והר"פ ז"ל כתב ולישא וליתן דאמרינן ביבמות דשבת שחל ט' באב להיות בתוכה אסור לישא וליתן י"ל דהיינו דווקא משא ומתן של שמחה כגון צרכי חופה דומיא דלבנות ולנטוע דאמרינן התם כגון אבורנקי של מלכים א"נ אסור להרבות משא ומתן ר"ל שיתמעט יותר משאר ימים עכ"ל. כתב הרשב"א ז"ל בתשובה לענין פרקמטיא הכל תלוי במנהג אם הוא מקום שלא לעשות בו מלאכה אסורה ואם עושין בו מלאכה נראה שמותר אלא שממעט שאפי' משנכנס ט' באב ממעטין מלישא וליתן ומלאכת האבד מסתברא שמותר כדרך שאמרו בחש"מ עכ"ל. ויש נמנעין מאכילת בשר משנכנס אב לפי שאין שמחה אלא בבשר ואעפ"י כן אין צריך להמנע מתבשיל שנתבשל בו בשר דלצעורי נפשיה קמכוין והא אצטער ועוד דאמרי' בנדרים הנודר מן הבשר מותר בתבשיל וכו' וכתב הר' אשר ז"ל וראיתי נשים יקרות שנמנעות משתות יין ומאכילת בשר מי"ז בתמוז עד עשרה באב ואומרות שכך קבלו מאמותיהן דור אחר דור ונראה בעיני משום הא דאמרינן במשנה בי"ז בתמוז בטל התמיד וכן בעונותינו בטל נסוך היין ויש אנשים שנהגו כן ונהגו בספרד שאין אוכלין בשר מר"ח אב עד ט' בו וכו'. ירושלמי א"ר ישמעאל אילין נשיא דנהגי דלא למשתי חמרא מדעליל אב מנהגא שבו פסקו אבן שתיה שנאמר כי השתות יהרסון ונ"ב אבן שתייה שהיתה שם שתיית יין הנסוך ע"כ. כתב הב' התרומה ז"ל משנכנס אב אין ראוי לכבס ולגהץ למעט בשמחה ואע"פי שאינו אסור אלא באותה שבת בלבד.
